קבלת שבת קהילתית בנחל אלכסנדר
מה משותף לחבורת טבעונים, יוצאי קיבוצים ואנשי הבוהמה הוותיקה של תל אביב ? את כולם כאחד פגשתי בטקסי קבלות שבת לאורך ישראל. אחד התחומים שקנו את ליבי ונמשכתי אחריו הוא טקסי קבלות השבת המגוונים להם נחשפתי. שם באותם רגעים שבין קודש לחול, בין דמדומי שישי לשבת כשהצלילים נעשים רכים יותר ודבוקת אנשים שהגיעו מאי שם הופכת לרגע לקהילה, לקבוצה בעלת מכנה משותף עם עומק היסטורי. ואם זאת - וזהו השינוי המשמעותי – היכולת, הרצון והשאיפה למזוג אל תוך הטקס בעל השורשים הקבליים משהו מרוח התקופה, מחזון הקבוצה, כך שהאישי הופך לקבוצתי, הקהילתי לאוניברסאלי, הישראלי נמהל ביהודי והקודש מרקד עם החול. אולי כדי להבין את גודל המהפכה ראוי לשמוע את מה שאמר לי ביני תלמי, דיקן הסטודנטים במכללת 'אורנים' ומי ששותף להקמתה של ''קהילת ניגון הלב' בנהלל "לאנשים היה חסר את המימד הרוחני, מקום לנפש – דבר שההצעות החילוניות התקשו לתת ואז קמנו אנחנו קבוצה של אנשים שעסקו בהוראה ולימוד בהקשר יהודי ועברנו מהחלק התיאורתי לחלק המעשי. הקמנו קהילה יהודית מודרנית של בסיס של אנשים חילונים שלא מפחדים מהמסורת וממילים קשות כמו 'אלוהים' ו'קדושה' וכך יצרנו דבר חדש שיש בו מן המסורת העתיקה וגם מהמסורת החדשה".