יהדות מתחדשת
יאיר לפיד (אותו הייתי פוגש מדי שנה ב'תיקון ליל שבועות' של התנועה הרפורמית) כתב לפני כמה שנים בטורו "אי אפשר להיות חילוני – חילוני אמיתי, כופר כמו שצריך מבלי לנסות להכיר את היהדות. אחרת זו לא חילונות אלא סתם בורות". טיעונים מסוג אלו היוו את הקטליזאטור ליצירתה של תנועת ההתחדשות היהודית ששואבת השראה מיהודי תקופת ההשכלה ובמהותה מציעה לחזור אל ארון הספרים היהודי עם פרשנות פלורליסטית שבמרכזה האדם וחוויתו הפנימית. ראשוני בתי המדרש החילונים היו 'אורנים' ו'אלול' שנפתחו בשנת 89' . אך הפריצה הגדולה הגיעה בשנות התשעים וביתר שאת לאחר השבר של רצח רבין או אז נפתחו בתי מדרש בכל רחבי הארץ, החלו להופיע ספרים ומגזינים בנושא. אט אט צצו אירועי תרבות כמו פסטיבל 'הקהל' ברמת הפעל, הוקמה 'בינה' ובעקבותיה הישיבה החילונית. ובשנים האחרונות קמו גם בתי תפילה פלורליסטים כמו 'בית תפילה ישראלי' בת"א, קהילת ניגון הלב בנהלל שהחלו לערוך קבלות שבת.
מה שמשותף לכל הארגונים הללו היא התפיסה של היהדות כתרבות ומכאן גם נגזר כל היחס אליה וכמו שאמר פעם מיכה גודמן בפסטיבל 'לא בשמיים' (שגם הוא אחד מתוצרי אותה מהפכה תרבות): "כייוון שהחיינו כאן אומה, יש לי מוטיבציה חדשה ללימוד תורה והיא לא דתית כי אם פטריוטית.כמו שהאינטלקטואל הבריטי סקרן לגבי שייקספיר ויצירת העם שלו ראוי שהאינטלקטואל היהודי יהיה סקרן לגבי יצירת העם שלו". הביקורת על התנועה היא בכך שהיא עדיין שולית ומהווה מיעוט אליטיסטי (שהמלמדים בה הם בעיקר אנשים שיצאו מהעולם הדתי). יאיר שלג שכתב ספר בנושא בשם 'מעברי ישן ליהודי חדש' מצביע גם על ההבדלים והגישה של הלומדים תלמוד: "אצל דתיים העיסוק בתלמוד מתמקד בחלקים הלכתיים המספקים היכרות עם החובות המעשיות של האדם היהודי וגם צורך בלימוד אינטלקטואלי – אנליטי מעין משפטי. לעומת זאת בתי המדרש החילוניים מתמקדים דווקא באותם חלקים שהדתיים משמיטים (או עוברים בחטף) – הסיפורים, המדרשים והאגדות שכן עניינם אינו בהלכה או בפלפול אלא בהיכרות עם תפיסת העולם החברתית, הרוחנית והפסיכולוגית המגולמת בטקסטים העתיקים". לצד בתי המדרש ובתי התפילה קמו להם ארגונים שמציעים עריכת טקסי חיים אלטרנטיביים כמו 'הוויה'. בראיון שקיימתי עם ניר דגן מקים הארגון לפני כמה שנים הוא אמר לי "אני מציע לאנשים שאין בעולמם רבנים, משהו ומישהו שיכול להבין אותם. הטקס משקף את עולמם הפנימי ואנו מציינים זאת בטקס יהודי לא דתי ובמילה אחת – זוהי ציונות חדשה." ראוי לציין במסגרת זאת גם את פריחתם בשנים האחרונות של 'תיקוני ליל שבועות' בערים רבות שמציעים דיוני לילה בנושאים שונים הקשורים לדת ולחברה לצד מופעי מוזיקה ואומנות
