צ'רקסים

לצ'רקסים יש מסורת בת אלפי שנים בהם הם עברו תהפוכות רבות, תהפוכות שחדי העין יוכלו להבחין בהם בהולכם בכפר הקטן ריחניה שמונה 1100 נפשות. בקיר בית הספר עמוס האיורים הצבעוניים ניתן לראות עדות לעברם הפגני בשלל סיפורי האלים המרובים שלא היו מביישים את סיפורי המיתולוגיה היוונית. מסגד התפילה הבנוי בצורת וילה רחבת ידיים עם גג משופע המזכיר בתי תפילה נוצרים במזרח אירופה זכר לתקופה הנוצרית של העם הצ'רקסי. כיום הצ'רקסים הם מוסלמים זאת בעקבות מלחמת מאה השנים בינם לבין הצאר הרוסי מלחמה שגבתה מהם מיליון וחצי קורבנות ובעקבותיההם יצאו לגלות ברחבי העולם ובעיקר ברחבי האימפריה התורכית שהתנתה את כניסתם בכך שיסכימו להתאסלם. המלחמה הארוכה מקובל על הכל הסתיימה ב – 21 במאי 1864 ביום זה נהוג לערוך טקסי זיכרון. בארץ מציינים זאת כל שנה ברוטציה שני הכפרים הצ'רקסים היחידים – כפר קמא הגדול מבניהם (3000 נפש) וכפר ריחניה. הטקס  נפתח בתהלוכה מהחלק ההיסטוריה של הכפר שנבנה עוד בימי העלייה הראשונה בצורת מבצר אליו מגיעים תושבי הכפר בלבוש מסורתי נושאי דגלים ירוקים ועליהם 12 כוכבים שמסמלים את 12 שבטי העם הצ'רקסי וזה לא הדמיון היחיד ליהדות שראיתי כמו חשיבות הזיכרון, פיזורם בכל מקום בעולם והעובדה שחשוב להם לציין שמאחורי הרבה אנשים מצליחים בעולם הערבי עומד כנראה איפשהו צ'רקסי (הידעתם ששומרי המלך הירדני כמו סגן הרמטכ"ל הירדני הם צ'רקסים).

בחברה הישראלית השואה תופסת מקום נכבד בשיח הציבורי וכולנו גדלים בצל הנורא שלה. אבל יש גם מעשי זוועה בסדר גודל של רצח עם שנדחקים לשולי התודעה הישראלית באם זה מתוך בורות ואם זה מתוך כוונת מכוון כדי לא לגרוע חס ושלום מועצמת 'השואה שלנו'. כך זה בנוגע לרצח העם הארמני שישראל ממאמנת להכיר בו וכך גם ברצח העם הצ'ירקסי שעליו עוד פחות שומעים.